וידאו ומאמרים On-line

מנוחה קולית…לא מה שחשבתם

וידאו ומאמרים 10 ביולי 2017

מנוחה קולית היא כלי טיפולי חשוב. אך חשוב לדעת איך ומתי להשתמש בסוג הטיפול הזה ויותר מהכל חשוב לדעת למה.

למה לא?

נתחיל ממחקר חשוב של ד"ר ורדוליני שבוצע ב 2012.

בהינתן מיקומם האנטומי, שפתות הקול רגישות לטראומות שונות, החל מפגיעה כימית ועד לכירורגית ופונו-טראומה. ללא קשר למקור, ברוב המקרים, פגיעה ברקמות יוזמת מפל של אירועים ביוכימיים שמוביל לשחזור של רקמות. השלב הראשוני של התגובה ריפוי הפצע הוא המכונה בדרך כלל השלב הדלקתי. למעשה, קיים קונצנזוס כי הגבלה של התגובה הדלקתית תשפר את תהליך הריפוי והתפקוד בטווח הארוך.

לדוגמה, בעבר הטיפול העיקרי לנקע קשה של הקרסול היה מנוחה מלאה. היום, גישות עכשוויות כרוכות בתנועת הרקמות אצל החולים וגישות אלו מניבות תוצאות משופרות של הגבלת התגובה הדלקתית, כולל דירוגי כאב נמוכים ושיפור טווח התנועה. יתר על כן, טיפול ושיקום בעזרת תנועה נקשר למניעה של פגיעות עתידיות והתנוונות.

בחזרה לעולם הקול, הגבלת התגובה הדלקתית כדי להימנע מצלקות וממצאים נוספים בשפתות הקול מבוצעת לרב בטיפול תרופתי של סטרואידים. פרקטיקה זו נפוצה במיוחד בניהול בעיות הקול בתוך קהילת אומנויות הבמה, ובאמת פותרת בעיות כמו בצקת של Reinke's space. למרות שטיפול בסטרואידים הוא אופציה טיפולית מספקת בטווח הקצר, ההשלכות השליליות לטווח ארוך עולה לעתים קרובות על היתרונות הטיפוליים.

בקיצור ולעניין, לפי כל הנתונים האלה ד"ר ורדוליני החליטה לבדוק את מצב שפתות הקול לאחר פגיעה (פונו-טראומה מדיבור צעקני וממושך) – כולם ביצעו את אותה פעילות קולית ואז לאחר בדיקות הופרדו לקבוצה בה התקיימה מנוחה קולית, קבוצה בה בוצעו תרגילי שיקום ספציפיים וכמובן קבוצת ביקורת שלא עשו שום דבר מיוחד והמשיכו כרגיל. באופן חד משמעי הקבוצה שביצעה תרגילי שיקום מסוג SOVT קיבלה תוצאות טובות יותר מהשאר. שימוש בתרגילים כמו קשית למשל, מאפשר לנו לגוף לעודד הפרשות של חומרים אנטי דלקתיים סביב אזור הפגיעה וכך להגביל את התגובה הדלקתית ולזרז שיקום ולשמר גמישות מלאה. במקרה של ד"ר ורדוליני הטכניקה התבססה על עיצורים קוליים כמו "מ" על העיקרון של SOVT (נתיב קול סגור למחצה).

ועוד מחקר מעניין שנתקלתי בו לאחרונה, ד"ר סוזן טיבולט שעובדת במחקרים ביולוגיים על תאים של שפתות הקול ביניהם הפיברו-בלסטים שבונים ומחדשים את השכבה הרירית והחשובה להפקת קול (המטריצה החוץ תאית בלמינה פרופריה). לא להיבהל מהמילים הרפואיות!! בגדול סוזן עובדת עם התאים ובודקת איך אפשר להימנע מצלקות ולעזור לשפתות הקול להחלים בדרך הטובה ביותר. אחד הדברים המעניינים שהיא אמרה שהבנייה המחודשת של התאים בדרך כלל לא מתחילה עד שחלפו 3 ימים מלאים מהטראומה. אז מה זה אומר לנו? מצד אחד אין צורך להחמיר ולהעמיס על שפתות הקול ומצד שני מה תורמת לנו מנוחה של 3 ימים ומה המשמעות שלה בכלל?

המחקר שלה בנושא עדיין לא התפרסם אבל אני אמשיך לעקוב אחרי העבודה שלה ככל שאוכל. כדי להבין את המשמעות של התגליות שלה.

 

ובכל זאת למה ומתי כן?

לאחרונה פרסמתי כתבה על פציעות קוליות והסברתי שבסוג מסוים של פציעות ובמצב שיש חשש לדימום מאוד חשוב לתת לשפתות הקול לנוח. אז במקום ראשון והכי חשוב, כדאי ומומלץ להיבדק כדי לוודא אם ואיזה סוג טראומה קיימת בתיבת הקול שלכן/ם.

בנוסף, כל פגיעה של דלקת או מחלה בגרון ואפילו בלוע משנה את היכולת שלנו להשתמש בחללי התהודה (בנתיב הקול). שימוש פחות יעיל בחללי התהודה מוביל להשפעה ישירה על כמות העומס שתימצא על שפתות הקול. לכן הרבה פעמים בתקופות של מחלה או עומס אנחנו מעדיפים לשתוק ואז כדאי מאוד להקשיב ולתת לגוף זמן לנוח ולהחלים.

וזאת גם הזדמנות מצוינת להזכיר שהגוף שלנו מחלים הרבה יותר מהר במהלך שינה ובזמן מנוחה בו אין עומס ופעילות בשאר חלקי הגוף….

אם לא נקשיב לגוף שלנו וניתן לו להחלים יכולות להיות לכך השלכות. בדיוק לפי המחקר של ד"ר ורדוליני השלב הדלקתי יכול להיות חמור יותר כי לא טיפלנו נכון בבעיה ואז לאחר המחלה נרגיש שהקול שלנו והגוף אינו גמיש כמו פעם.

ויש עוד!! החלק הכי מעניין במנוחה קולית הוא החלק של המוח. אני זוכרת שלאחרונה הייתי צריכה ללמוד שיר ארוך ביותר בעל פה והיה לי קצת יותר משבוע. חששתי מאוד ולמדתי את הטקסט בכל טכניקה אפשרית כדי לא לפשל על הבמה. בערך יומיים שלושה לפני ההופעה הרגשתי שאני חייבת להפסיק ללמוד. לעצור הכל ולתת לחומר פשוט לשקוע ולעשות את שלו. אם לא הייתי יודעת את מה שאני יודעת היום יש מצב שלא הייתי מקשיבה לאינסטינקט הזה של המנוחה ונלחמת בו. אבל מה שלמדתי לאחרונה זה שהמוח מבצע פעולות חשובות מאוד במצב של מנוחה ובכל תרגול ועבודה המנוחה היא קריטית. אין לי כאן מחקר ספציפי לדבר עליו כי בתכלס אם תחפשו את הנושא הזה תמצאו שפע של ידע. אבל בכל התהליכים שבין מודע לתת מודע, של ארגון החשיבה ואוטומציה יש צורך במנוחה ואולי במצב הזה, או אפילו במצב מדיטטיבי קורה העיבוד של המידע שאנחנו זקוקים לו כל כך מבפנים.

אז היום כשאני צריכה לייעץ לגבי נושא של מנוחה קולית, אני לא ממהרת להסיק מסקנות. ראשית כל אני רוצה לפתח מודעות אצל הזמרת או הזמר כדי שההחלטה הנכונה תגיע מתוך הקשבה לגוף שלה או שלו ולאחר מכן אני בודקת את הרקע לטראומה ואת המצב הקולי כדי להבין מה הטקטיקה הנכונה. וכמובן שאם יש צורך, ולקוחותיי יעידו…אני שולחת הביתה…לנוח או להיבדק אצל רופא…

פציעות קול … 6 במרץ 2017 הומאופתיה… 12 ביולי 2017