וידאו ומאמרים On-line

תרופות והשפעתן הקול

וידאו ומאמרים 1 בפברואר 2018

זה מדהים כמה לא מספרים לנו וכמה אני בעצמי עדיין לא יודעת על התרופות שממליצים או לא ממליצים לי לקחת. בכל תקופה בחיים שלי שעברתי משהו פיזי זה כמעט תמיד התבטא בקול שלי וגם התרופות עצמן יכלו לעזור או להכביד על הסיטואציה. לפני שתקראו כאן מה כדאי ומה לא כדאי למשתמשי קול מקצועיים לקחת, אני רק חייבת להוסיף שיש הרבה קשר בין שלושת הנושאים שיעלו כאן. תרופות נגד כאב, משאפים של אסטמה וגם תרופות רפלוקס. מעבר לכך שזמרות וזמרים מתלוננים פה ושם על בעיות כאלה, והתרופות כולן איכשהו קשורות למערכת העיכול, לבעיות בתזונה, או שהתרופות בעצמן גורמות לבעיות בקיבה…לא ברור איפה הביצה ואיפה התרנגולות אבל לפעמים צריך לשבור את המעגל ולהתחיל להקשיב לגוף שלנו. בסופו של יום כל יצרן תרופות יודע שלכל אחת ואחד מאיתנו יש מבנה אחר לגמרי ולכן מה שעוזר לחלק מאיתנו לאו דווקא יעזור לך או לי. אין ספק שיש מקרים שבהם עדיף לספוג את התופעות לוואי או הסכנות שבתרופה כי זה יאריך לנו את החיים או יגרום לנו לתפקד יותר טוב. אבל הרבה פעמים אני שמה לב שהיד על המרשם אולי קצת קלה מדיי וההסברה לא תמיד טובה מספיק. זה לא מקומי בשיעורי פיתוח קול לתת המלצות על דברים שהם באמת לא המקצוע שלי אבל יש דברים שחשוב לדעת לכל העוסקים בשירה וקול.

 

ובהסברה – אני מתכוונת לכך שחשוב לטפל בגורמים

 

בכנס רופאי אא"ג ומומחי קול האחרון שהייתי הייתה הרצאה על איכות האוויר שאנו נושמים, כמה הרבה מהבעיות מתחילות שם. לי באופן אישי יש מזמן כבר מטהר אוויר בבית ולצערי הזיהום לא משתפר ואני עדיין חיה בגוש דן ונושמת את הרעל אשר קיים סביבי. כל עוד ממשלות לא מצליחות להשתלט על חומרת המצב ולהשקיע משאבים בפתרון, מטהרי אוויר הם חלק משמעותי בפתרון במיוחד אצל חולי אסטמה. והתזונה? גם על זה רופאי קול כתבו ספרים. כל מה שקשור לרפלוקס, דברים הקשורים לקנדידה המושפעים מאיזון באוכל שלנו וכמובן והכי חשוב מכולם זה שעם תזונה בריאה, איכות חיים טובה והרבה שתייה ומים יש פחות סבירות שנסבול מכאב.

 

תרופות נגד כאב

 

תרופות נגד כאבים, כפי שרובנו יודעים, בעלות תופעות לוואי מכל מיני סוגים ולמרות שהן עוזרות לנו בתקופות חולי או בכאב, עמוק בתודעתנו אנחנו יודעים שעדיף להימנע מהן. השאלה היא מתי כדאי לקחת ומתי לא וכדי לענות על זה צריך להבין מה התרופות האלה עושות. אם תרצו תוכלו לדלג על ההסבר ולקפוץ ישר לסיכום כדי להבין איזו תרופות עלולות להזיק לקול שלנו! שזה החלק החשוב באמת….

 

DISCLAIMER TIME

חשוב לציין כי אני לא רופאה והרבה מהמידע כאן מגיע מעבודה מול רופאים בתחום הקול וקריאה של חומר כתוב, לכן ייתכן שיש מידע חלקי חסר אז אל תתפסו אותי במילה וברכיבים חסרים. אבל המטרה היא שתדעו ותבינו מה יכול להזיק לקול שלכן/ם. עכשיו אפשר להמשיך!

 

בגדול תרופות נגד כאב מעכבות אנזים שקיים בגוף (COX) שהשפעתו היא גם על מערכת העצבים (הכאב) וגם על פעילויות פיזיות אחרות שקשורות לקיבה או לחמצן בדם ואו להפרשות חומרים אנטי דלקתיים. באופן הזה, התרופות יכולות להפחית כאב וחום וחלקן אף מפחיתות דלקת.

 

יש כמה סוגים לאנזים הזה אשר קיים בגופנו (COX). יש תרופות שמעכבות את הפעילות של כל הסוגים של האנזים ויש שמעכבות אותו באופן חלקי. בגדול תרופות נגד כאבים מתחלקות לשני סוגים:

התרופות ממשפחת נוגדי הדלקת מעכבות את כמעט את כל הסוגים של האנזים, הבעיה עם השימוש בתרופות מהסוג הזה שהן מעודדות דימום, אולקוס ובמיוחד אינן טובות למערכת העיכול ולקיבה. לפחות ממה שאני מבינה ורופאים איתם התייעצתי רב התרופות מהסוג הזה נחשבות לסוג של מדללי דם.

לעומת…

תרופות ממשפחת הפרצטמול אשר כמעט ואינן משפיעות על דלקות ומנגנון התרופה נתון לוויכוח עד היום, ההערכה הרווחת היא שהוא פועל כנראה על חלק ספציפי באנזים, ומשום כך אינו גורם לתופעות הלוואי שקיימות בתרופות ממשפחת השנייה. זה לא שבתרופה הזו אין תופעות לוואי משלה, אבל הדבר החשוב לנו זה שהיא לא מדללת את הדם כמו התרופות האחרות.

 

אז מה המסקנה??

 

למה אכפת לנו בעצם? למשל…

אם אנחנו בתקופת מחלה ועם שיעול חריף בו מיתרי הקול נתונים לעומס כבד מאוד מהשיעול עצמו ומייצרים גירוי רב באזור. שימוש בתרופות ממשפחת הנוגדי דלקת עלול להגביר את זרימת הדם ולעודד פציעה ודימום במיתרי הקול.

דימום במיתרי הקול, מה שנקרא HEMMORAGE, נחשב לאחת הפציעות המסוכנות ביותר לזמרים שהטיפול היחיד בה היא שתיקה מוחלטת כדי לאפשר למיתרים לסגור את הפצע והדימום.

 

ולמשל….במחזור החודשי של האישה…

נשים יקרות אם וכאשר אתן במחזור חודשי כלי הדם שלכן מתרחבים בכל מקרה ואצל רב הנשים יש יותר נוזלים ונפיחות כללית בגוף וספציפית במיתרי הקול. לצערנו, לפעמים המחזור גם מאוד כואב ואז אנחנו רוצות לקחת תרופה נגד כאבים ולאור כל מה שהסברתי כאן אין ספק שחשוב מאוד לבחור בתרופה שלא תעודד דימום.

 

זו אגב עובדה ידועה (לפחות לרופאים מומחי קול) שנשים שיילכו לבדוק את מיתרי הקול שלהן בתקופת המחזור עלולות לראות נימי דם מורחבים שלא יהיו כל כך בולטים או נראים מחוץ למחזור החודשי.

 

תרופות לאסטמה

 

כל מה שאני יודעת זה שברב המשאפים המטפלים באסטמה יש סטרואידים ושסטרואידים הם לא בריאים לקול. אז כדי להעשיר את היד שלי ואת הידע של תלמידיי בנושא תרגמתי את מה שד"ר ג'יימס תומפסון כתב על הנושא ומובא כאן בהמשך. אני רק רוצה לציין שבעבר היה שימוש במשאפים ללא סטרואידים ואינני יודעת אם זה עדיין מתאפשר. סטרואידים בכל אופן אינם בריאים לשימוש בגוף וכל רופאה או רופא שהכרתי דיברו על שימוש ישיר למקום הבעייתי (במשאף ישירות למערכת הנשימה) ועדיף שכמה שפחות יעבור דרך הגוף, הדם או מערכת העיכול. הנה הקשר לקול עפ"י ד"ר תומפסון:

 

סטרואידים בשאיפה (IS) לטיפול באסתמה הפכו לסטנדרט ברחבי העולם. הן אבן יסוד חיוני בניהול אסטמה מתמשכת. תופעות הלוואי של ה- IS הן מינימליות, אך אחוז קטן מהחולים עלולים לחוות דיספוניה (צרידות, חולשה או אובדן קול), גירוי בגרון, שיעול או יתר של קנדידה.

 

חולים רבים שיש להם צרידות הקשורה ל- IS מתארים חספוס קל בכניסה לכל צליל אשר החל חודשים או שנים לאחר הפעלת המשאף. קיים סיכון מוגבר לשינוי קול עם מינונים גבוהים יותר או עוצמות של סטרואידים בשאיפה. זה מאוד מתסכל כאשר יש שיגרה טובה של שאיפות יומיות שמאפשרת שליטה טובה באסתמה, אבל שנים מאוחר יותר לגלות שהתרופה מחלישה את הקול שלך.

 

מחקרים מדווחים על אחוזי מטופלים שבין 10-50% הסובלים מצרידות . בתרגול שלי זה תמיד נראה זמרת או זמר, מורה או עובדי תקשורת (משתמשי קול מקצועיים) שמתלוננים על צרידות. ילדים כמעט אף פעם לא מתלוננים על זה (לא מפתיע, נכון?). צרידות עשויה להיות מיוצגת על ידי שינוי גובה הצליל, האיכות שלו או צבע הקול, המוערכים על ידי האדם החווה אותו, או במקרה של ילד, ההורים.

 

מחקרים על חולי אסתמה באמצעות סטרואידים בשאיפה המתלוננים על צרידות חשפו מנגנונים מעניינים להפרעה. לחולים רבים יש מיופתיה (מחלת שריר) של שרירי הגרון (שרירי תיבת הקול) המונעת מהם לסגור כראוי בעת דיבור. אצל אחרים יש דלקת ריריות בתיבה הקולית.

 

דלקת הגרון היא סוג של דלקת בתיבה הקולית והיא גורם שכיח לצרידות או לקול. זיהום בדרכי הנשימה העליונות, הנגיפי או החיידקיים, הם הגורמים השכיחים להפרעה זו. ** מחלת ריפלוקס במערכת העיכול ** (GERD) עלולה גם היא לגרום לדלקת הלוע. כל המשאפים הסטרואידים עלולים לגרום לזיהום קרום הנשימה (הפה והגרון) של המעי הגס (מקור נוסף של דלקת).

לאחרים היתה דלקת רירית בתיבה הקולית עצמה (שחלקם מקנדידה).

 

מה ניתן לעשות עם בעיה זו?

 

הצעד הראשון הוא להתייעץ עם הרופא שלך על הצרידות. הוא / היא ישקול את כל הגורמים האפשריים ולקבוע את מהלך הטיפול שלך.

 

הנה כמה טיפים ונקודות כדי לדון עם הרופא שלך:

  1. בדוק את הטכניקה שלך משאף עם הרופא או האחות. טכניקת משאף ירודה מאפשרת לפיזור גדול יותר של סטרואידים בשאיפה על הפה ועל הלשון.
  2. שאל על קבלת מתאם למשאפים סטרואידים, על מנת להפחית את ההשפעה של התרופה על הגרון. אני מצטער לומר, אין ראיות שזה באמת עוזר, אבל זה לא יכול להזיק, וזה נראה לי מעשי.
  3. ניתן לדון על שינוי בתרופות או ירידה במינון או בחוזק של המשאף תהיה אופציה. כמה מומחי בריאות דיווחו על ירידה בצרידות לאחר גיבוי המינון, אבל זה לא תמיד יעיל. יש סטרואיד בשאיפה מסוימת אשר אינו פעיל עד שהוא מגיע אל פני הריאה (לאחר שאיפה). זה נראה אידיאלי עבור אנשים שיש להם תופעות לוואי אשר ממוקמות על הגרון או הלשון.
  4. תמיד לשטוף את הפה במים, לגרגר לירוק לאחר שאיפה של מינון של סטרואידים בשאיפה.
  5. שאל את הרופא אם יש סימנים של פטרת פה כאשר אתה נבדק. זה דורש בדיקה יסודית של הפה, הלשון ואת הגרון. לפעמים טיפול בפטרת עשוי לפתור את בעיית הקול שלך.
  6. אם כל זה נכשל  יש צורך בהערכה מקיפה יותר.

שורה תחתונה: צרידות היא אפקט שלילי מזדמן אשר קשור לסטרואידים בשאיפה. במקרים רבים ניתן לפתור את הבעיה תוך שמירה על שליטה טובה באסתמה, אך היא דורשת התאמות מסוימות בהנחיית הרופא המטפל באסתמה.

 

תרופות לרפלוקס ונוגדי חומציות

 

על הנושא הזה עשיתי המון מחקר דרך מסע שעברתי בעצמי. אבל בין כל הדברים שעשיתי ולמדתי החל מתזונה לשטיפות מעיים, מצבי לעולם לא היה חמור מספיק בשביל לקחת תרופות. מי שפקח לי את העיניים ועשה מחקר יותר מקיף בנושא זה ידידי סטיב ג'יילס מורה לפיתוח קול באנגליה ואני נותנת לו קרדיט רב על הנושא כאן ולוקחת הרבה ציטוטים ממנו. מה שאני כתבתי על רפלוקס נמצא בכתבה אחרת כאן.

 

רפלוקס נחשב רע. עבור אנשים "נורמליים", הסיבוכים הנובעים מחומצה או במצב מתקדם יותר, מחלת GERD זה יכול לנוע בין מטרד יומי לצלקות, לכיבים ואפילו לסרטן הוושט. זמרים יכולים לקחת את כל הסיבוכים לעיל ולהוסיף דלקת במיתרי הקול או תחושה שנהרס להם כלי הנגינה.

רקע מהיר.

לאלו מכם לא מודעים, הבטן מכילה חומצה חזקה הנקראת חומצה הידרוכלורית. חומצה זו מסייעת בעיכול המזון, כמו גם הגנה על הבטן, למשל, מחיידקים. ריפלוקס חומצי הוא כאשר חלק מהחומצה הזאת זורמת חזרה ויוצאת מהבטן אל הוושט. אנחנו יכולים להרגיש חומצה בצורת "צרבת".

 

תחושת צריבה זו בחזה יכולה להיות מלווה גם בחילה, צפצופים, שיעול, עודף ריר, תחושה של גוש בגרון, שינויים קוליים וכאב בגרון. לפעמים אין תחושה בוער, אבל הסימפטומים האחרים עשויים להתקיים בבידוד או שילובים של. כדאי להזכיר לעצמנו שאלה הסימפטומים, לא הסיבה לבעיה.

אז, מה הסיבה?

לעתים קרובות אנו מאשימים כל מיני דברים. לְמָשָׁל אכילת קארי, יותר מדי קפה ואלכוהול, הכול מצביע על דבר אחד: חומצת שומן גבוהה. זה הגיוני:

 

"אני אוכלת את המאכלים האלה, והרפלוקס שלי מחמיר. הם חייבים להיות הבעיה. אני חייב להיות יותר מדי חומצה בבטן שלי מזונות אלה רק להוסיף את זה ".

 

זה המקום שבו דברים מעניינים. מזונות חריפים אינם אחראים ישירות עבור reflux. מקור הבעיה עשוי להיות קשור לשסתום הוושט הפגום. שסתום הוושט מפריד בין הקצה התחתון של הוושט לבין הבטן. תפקידו לפתוח רק כדי לאפשר מזון ומשקה אל הבטן. בכל עת אחרת, הוא נשאר סגור כדי למנוע עלייה של חומצת הקיבה חזרה אל הוושט וחלילה אל מיתרי הקול.

 

מתברר כי חומצת קיבה גבוהה לא בהכרח תגרום לתקלה בשסתום הוושט. זה יכול להיות בדיוק ההפך:

 

במאמר מערכת שפורסם לאחרונה בכתב העת Gastroenterology*, המחבר ציין:

 

"טיפול במחלת ריפלוקס עם עיכוב חומצה בעזרת סותרי חומצה לעולם לא יהיה אידיאלי, משום שהפרשת החומצה אינה הפגם הבסיסי העיקרי".

 

ריפלוקס חומצה נגרמת על ידי לחץ תוך בטני*

חומצת הקיבה היא מדהימה. היא שוברת את האוכל שאנו אוכלים, כך שהוא יכול להיספג על ידי הגוף. מה שבאמת מגניב הוא כי שסתום הוושט יהיה במיטבו כאשר חומצת הקיבה קיימת. עם רמות נמוכות של חומצת הקיבה, זה לא קורה. בנוסף, אם חומצת הבטן היא נמוכה, מזון פשוט לא מעובד כמו שצריך. המזון יושב במערכת העיכול שמנסה לטהר את הגוף, מפיקה גז ולחץ, מה שגורם לשסתום הוושט לדלוף.

זה לא שיש לנו יותר מדי חומצה, זה רק שהיא לא מגיעה למקום הראוי. עכשיו שאנחנו יכולים לייחס reflux לנפח, זה יהיה הגיוני שאם נוכל להפחית את ההנפח והגז תהיה גם ירידה ברפלוקס.

 

ישנם מספר מחקרים התומכים בתיאוריה כי גורד נגרמת על ידי חומצת קיבה נמוכה וגידול יתר של חיידקים*. סותרי חומצה כמו אומפרדקס או תרופות רפלוקס אחרות עשויות לתת תחושת הקלה סימפטומטית בטווח הקצר, אבל הם לא מטפלים בבעיה.

 

בקיצור: חומצת קיבה נמוכה = עיבוד מופחת של מזון = חיידקים והצטברות גז = צרבת = תרופה סותרת חומצה = חומצת קיבה נמוכה = מעגל גס.

 

המטרה היא איזון מושלם בין חומצה לבסיס (אלקליין). למרבה הצער הדיאטה המערבית הרגילה לא עוזרת לנו. כדי ליצור הרמוניה במעיים שלנו, אנחנו צריכים להסתכל לעבר מזונות שלמים: בשר רזה וירקות מדהים. דגנים, סוכרים ומוצרי אדם עשויים לעורר כל מיני תוהו ובוהו ודלקת. זה בסופו של דבר יוצר חוסר איזון.

הגוף שלנו צריך דלק, הגוף שלנו במקרה הוא גם הכלי נגינה שלנו וכדאי לנו להתייחס אליו בהתאם. אם זה רפלוקס, אסתמה או כאב כדאי לנו לדעת מה התרופות שהמליצו לנו לקחת עושות בשבילנו וכדאי לנו לקבל החלטות בריאות על החיים שלנו. לבחור מה מתאים לנו באופן אישי.

 

מקורות לכתבות על רפלוקס

 

  1. Kenneth E.L. McColl, Derek Gillen. Evidence That Proton-Pump Inhibitor. Therapy Induces the Symptoms it Is Used to Treat EDITORIAL. Gastroenterology, published online 01 June 2009.
  2. Harvey J. Sugerman (abstract): Increased Intra-abdominal Pressure and GERD/Barrett’s Esophagus Published Online: March 04, 2014
  3. http://chriskresser.com/more-evidence-to-support-the-theory-that-gerd-is-caused-by-bacterial-overgrowth
  4. http://empoweredsustenance.com/heal-low-stomach-acid-naturally/

 

הצד האפל של … 23 בדצמבר 2017