וידאו ומאמרים On-line

פציעות קול ושימוש בריא בקול

וידאו ומאמרים 6 במרץ 2017

פציעות קול ושימוש בריא בקול

כל מה שרציתם ולא רציתם לדעת על פציעות במיתרי הקול…

פוליפ, יבלות, ציסטה, בצקות שטף דם ועוד הרבה שמות לבליטות מסוג אחד או אחר…כולם מגיעים תחת כותרת רחבה של ממצאים או פתולוגיות על מיתרי הקול. במהלך השנים האחרונות, בעקבות התמחויות והשתלמויות שעשיתי, אני מוצאת את עצמי יותר ויותר עוזרת לזמרים/ות להתמודד עם פציעות בשפתות הקול (מיתרי הקול). בכלל בעולם יש יותר ויותר זמרים/ות מפורסמים אשר עוברים ניתוחים וצריכים שיקום קול.

 

אחת הסיבות שהתיישבתי לכתוב את הכתבה הזו היא הראיון האמיץ של מארינה מקסימיליאן לאחרונה בחדשות ערוץ 2 שתוכלו לראות בקישור הזה.

http://www.mako.co.il/news-israel/entertainment-q1_2017/Article-ba5618fbe73c951004.htm

כפי שתוכלו לראות ולשמוע פציעות בקול זה נושא שלא קל להתמודד עמו הן ברמה הרגשית והן ברמה הפיזית. מארינה החליטה לחשוף בפני הקהל את המסע הלא פשוט שעברה מהרגע שאובחנה בימי כוכב נולד. הייתה לי הזכות כמה שנים אחרי כוכב נולד לפגוש את מארינה ועבדנו יחד 4-5 שנים במהלכן מארינה הוציאה את שני אלבומים מצליחים. עברנו מסע מרגש עם עבודת שיקום קולי ועשינו מאמץ לתמוך במציאות העמוסה של זמרת בסדר גודל כזה.

יש לי הזכות לעבוד עם זמרת נוספת שחשפה את תהליך ההתמודדות שלה עם פציעות ושמה מיטל קליקה. מיטל כמו מארינה הבינה את המחסור בידע בכל הנושא של פציעות קול ולכן החליטה לשתף את כל המסע שלה בבלוג הזה.

קרדיט לצלם: דניאל גן אור‎

הכתבה של מארינה יחד עם הבלוג של מיטל הם מעיינות של ידע אשר חשובים לכל זמר וזמרת שעוברים משהו דומה. היום, כאשר לקוחות פונים אליי עם ממצא קולי אני מיד מפנה אותם להקשיב לכתבה של מארינה ולבלוג של מיטל. שתיהן מציגות חוויות דומות ויחד עם זאת אחת בחרה לבצע ניתוח והשנייה בחרה שלא. ועל זה חשוב להגיד:

 

כל אחד וכל אחת מתמודד/ת עם פציעה באופן אחר

אין נכון ולא נכון. צריך רק למצוא את הדרך המתאימה לזמר/ת. זו בדיוק הסיבה למה לראות מול העיניים שתי זמרות שכבר עברו את התהליך הזה ושלמות עם הבחירה שלהן יכול לתת תקווה גדולה ולהועיל בקבלת החלטה מושכלת לכל זמר או זמרת שעוברים דבר דומה.

 

לכן אני מודה מקרב לב לשתי הזמרות האלה שבחרו לשתף נושא כה רגיש באופן פומבי ואני מעריכה את האומץ שלהם!

עכשיו לצורך הכתבה הזו…נתחיל מ… "למה זה קורה"…

אחוז מכובד מהפציעות או ממצאים בתעשיית השירה הם תוצאה של מחסור בהיגיינה קולית.

היגיינה קולית זה נושא רחב שכולל בתוכו

  • שימוש בריא בקול
  • מידת השימוש בקול
  • תנאי סביבה (לא לדבר בפאב רועש ואפוף עשן וכיוצא בזה)
  • סטריליזציה מסוימת כדי להימנע מהידבקות במחלות או שאיפת גזים רעילים
  • וכמובן שמירה על לחות וצריכת נוזלים

 

יש לציין כי ישנן פציעות שאינן קשורות לאופן השימוש בקול ויכולות להיגרם מפגיעה בעצב בטיפול כירורגי או ניתוח, מתאונות כלליות או מסיבות גנטיות אבל הממצאים האלה פחות רלוונטיים לכתבה הזו.

מהסיבות הרשומות לעיל די ברור שיש לנו שליטה על רב הגורמים לפציעות האלה. זמרים וזמרות זה עם שידוע בתחזוקה הגבוהה שלו. כולנו מכירים את הסטיגמה של הזמרת עם כוס התה החם שמחליטה לא לדבר לפני ההופעה שצריכה שקט וצעיף גדול…ובואו נודה באמת, עכשיו כשראינו מה הגורמים לפציעה קולית או במושגים מקצועיים "פונו טראומה" אין ספק שיש סיבה להיות דיווה!!

הדיוות בעולם האופרה ביססו את התנאים שלהם/ן. סולנים באופרה לא ישירו שני ערבים ברציפות ויקפידו על זמני שינה וחימום וחזרות ראויים. אבל לצערנו בעולם הפופ והמחזמר המצב שונה לחלוטין…

לוח הזמנים העמוס מקשה על הסולנים והרבה פעמים יש חיי לילה שבאים עם המעמד. יתרה מזאת, בתחילת הדרך עדיף לא לפספס את הקשרים החשובים שאפשר ליצור בפאב בלילה עם שאר הקאסט ואז כל ההיגיינה הקולית כמעט לא קיימת.

פיתוח קול

ואיך אפשר שלא לדבר על הטכניקה. פיתוח קול. כן כן….חייבים למצוא זמן לתרגל ולעשות אימונים קוליים. שמעתם על ספורטאי או רקדן שלא עושה גמישות ואימונים קבועים?

אז אתם ספורטאים לכל דבר מהבחינה הזו…

אני אצטט את פאברוטי

"לא התאמנתם יום אחד ואתם תרגישו, לא התאמנתם יומיים והחברים שלכם ירגישו, לא התאמנתם שלושה ימים והקהל ירגיש"….

עכשיו הרשו לי להוסיף לציטוט של פאברוטי – לא התאמנתם יותר משלושה ימים, יש לכם יותר סיכוי להיפצע.

וזה רלוונטי גם אם כבר נפצעתם!

יש הרבה זמרים עם פציעות שמופיעים בברודווי והם מחזיקים מעמד רק בזכות טכניקה טובה. זמר או זמרת שעברו פציעה צריכים לעבוד פי שתיים אם לא פי שלוש קשה מכל אחד אחר ששפתות הקול שלהם נקיים.

 

עכשיו אני יודעת שיש לכם שתי שאלות ואני כבר עונה:

 

  1. האם לשיר עם פציעה לא יכול להחמיר את הפציעה? אז שוב זה ממש תלוי מה אופי הפציעה וממש תלוי בבחירה של הזמר עצמו. אפשר לעבוד נכון, אפשר להיות דיווה ולייצר מציאות שבה הקול עושה דברים מופלאים יחד עם הפציעה ואפילו בזכות הפציעה. זה עניין מאוד מאוד אישי!
  2. מה לגבי כל הזמרים שמעשנים ולא מתאמנים? או! טוב ששאלתם….

הרשו לי לפרט…

כמו בשאלה הקודמת – זה עניין מאוד אישי. יש אנשים יותר רגישים ויש פחות. נשים באופן כללי נוטות להיות יותר חשופות לפציעות מכל מיני סיבות פיזיות שלא אכנס אליהן כאן. אבל בלי קשר יש גברים שיחוו יותר קושי מגברים אחרים – כל אחד חייב ללמוד להקשיב לגוף שלו ולהבין מה נכון לו ועדיף שזה יקרה לפני הפונו-טראומה (פציעה משימוש יתר בקול).

 

וזה מביא אותי להתמודדות עם פציעה ושיקום.

אם אתם רוצים לשקם את הקול שלכם או להימנע מפציעות גמישות זה דבר חשוב במעלה, תרגילים כמו הקשית שכתבתי עליהם במאמרים אחרים גם כן.

מחקרים הוכיחו שמתיחות של שרירים מונעת פציעה. כמו כן, סוג מסוים של תרגילים (כמו תרגיל הקשית) גורם להפרשות של חומרים אנטי דלקתיים שעוזרים בהחלמה ובמניעה!

 

הנה דוגמה לא קשורה אבל פשוטה…

תאמינו או לא בתקופה שהייתי בצבא והייתי פקידת לשכה משועממת החלטתי לחזור להתעמלות קרקע. אחת התקופות הטובות בחיי. הגוף שלי היה בכושר שיא והרגשתי שאני הכי קרובה לציפור ועוד שנייה עפה באוויר! ושיהיה ברור…לא הייתי ממש מוצלחת…אבל השקעתי ונהניתי בטירוף!

הספיק חודש אחד שהזנחתי את חיזוק השרירים בחדר הכושר ואחריו צלעתי ולא יכולתי ללכת כמו שצריך בגלל פציעה בברך. הסכוס נשחק והייתי בכאבים ועשיתי הרבה טיפולים – חלקם עזרו יותר וחלקם פחות.

בסופו של דבר שיעורים מכוונים של בסגנון פילאטיס שחיזקו את הרצועות והשרירים מסביב לברך הם אלו שהחזירו אותי לתנועה מלאה. הדברים שלמדתי בשנים ההם עזרו לי ועוזרים לי עד היום ביציבה נכונה ושמירה על המנח של הרגל והברך.

ובאמת, היום כמעט בכל תאונה שתעברו כל רופא ימליץ לכם על פיזיותרפיה ועל תנועה. לשבת בשקט לא עוזר לשרירים להחלים זה רק מייצר יותר צלקות ונוקשות במהלך ההחלמה.

 

בקיצור – כנ"ל לגבי השירה!

עם פיזיותרפיה נכונה ותרגילי שיקום נכונים תוכלו לשמור על הקול שלכם לאורך זמן. תוכלו להשיג יותר תוצאות וללמוד לסמוך עליו מחדש אחרי פציעה או לייצר טכניקה נכונה וחיזוק בעזרת פיתוח קול ללא פציעה.

 

יש מצב שבו חשוב לשתוק – ואם אתם קשובים לגוף שלכם בתקווה תרגישו מתי זה. אבל זה כאשר יש סיכוי לדימום או שהיה שטף דם. אם קשה לכם עם תמונות של שפתות הקול במהלך הפציעה אני ממליצה לעצום עיניים עכשיו…

במצב כזה – חשוב לסתום את הפה!

כל מה שיכול לעורר דימום או כבר עורר אותו דורש מינימום זמן של שתיקה כדי שהמצב לא יחמיר. ברב המקרים זמרים לא שותקים אחרי דימום ואז השטף דם הופך לפוליפ ולממצא שהדרך חזרה ממנו היא כמעט תמיד רק ניתוח.

 

זאת תזכורת לכולנו שחייבים להיות בקשר עם רופא (או רופאה) טוב שמומחה בקול, מישהו שבהכשרה שלו סיים לפחות התמחות כ"לרינגולוג". חשוב שתהיו בבדיקות קבועות מדי חצי שנה, חשוב שתהיה לכם אפשרות להיבדק ולדעת מה המצב במיתרי הקול כאשר אתם בתקופה פחות טובה רק כדי לוודא שאתם לא בסיכון.

 

הנושא הזה אורך ויש עוד הרבה מה להגיד עליו…אבל חשוב לדעת לעצור ולא להתיש באינפורמציה. לכן אעצור כאן ואאחל לכולכם הרבה בריאות והנאה מהקול שלכם.

זכרו שמותר לכם להיות דיווה עם דרישות וסטנדרטים גבוהים…

אז פוליפ, יבלת, גושון, בלוטה, כל מי שצץ לו שם במיתר ימין או שמאל. דעו לכם שהכל בסדר. יש דרך למנוע, אך אם אותו בלוטון כבר הגיע אז יש גם פתרון. נשמו עמוק, הכל לטובה, אל תחששו לבקש עזרה. יש אנשי מקצוע שקול זה תשוקתם וטיפול זה אהבתם. אתם תהיו בסדר והקול שלכם יהיה מצוין!

ארמת ארנהיים-שרון

וקוולוגית מוסמכת (NCVS) ומאמנת ווקאלית

האנטומיה של הקול 3 בדצמבר 2016